הבלם שכבש בשערו
27 בינואר 1994, האצטדיון הלאומי של ברבדוס. שלוש דקות לסיום המשחק בין ברבדוס לגרנדה, והכדור עובר הלוך ושוב בין בלם ברבדוס, טרי סילי, לבין השוער הוראס סטאוט, בתוך הרחבה של ברבדוס. שחקני גרנדה עומדים סביבם ומסתכלים, ולא מבינים למה שחקני ברבדוס לא ממהרים לשום מקום.
ואז סילי בעט את הכדור פנימה. לשער של ברבדוס. 2-2.1
זו לא הייתה טעות. זה היה המהלך המחושב ביותר של המשחק הזה, ולא היה בו שום דבר שהחוקים אסרו.1
מה שברבדוס הייתה חייבת
המשחק הזה היה פרק קטן במוקדמות של גביע הקריביים 1994, טורניר אזורי בחסות Shell. בבית של שלוש נבחרות - ברבדוס, גרנדה ופוארטו ריקו - רק הראשונה המשיכה לשלב הבא.2
את המשחק ההוא אירחה ברבדוס. במשחק הפתיחה של הבית, ארבעה ימים קודם לכן, היא הפסידה 0-1 לפוארטו ריקו. יומיים אחר כך ניצחה גרנדה את פוארטו ריקו בשער זהב בהארכה: 1-0 על המגרש, 2-0 בחשבון השערים של הטורניר. כך נראתה הטבלה לפני המשחק האחרון: גרנדה עם שלוש נקודות ובהפרש שערים של פלוס 2, פוארטו ריקו עם שלוש נקודות ובהפרש שערים של מינוס 1, וברבדוס עם אפס נקודות ובהפרש שערים של מינוס 1.2
ומכאן החשבון החד: ברבדוס חייבת לנצח את גרנדה בשני שערים לפחות. ניצחון בהפרש של שער אחד היה משאיר את גרנדה במקום הראשון.2
החוק שנועד לתבל את המשחק
כאן נכנס לתמונה החוק. המארגנים החליטו שלא יהיה תיקו באף משחק, גם לא במשחקי שלב הבתים: משחק שהסתיים בשוויון אחרי תשעים דקות עבר להארכה, ובה הכריע שער זהב שסיים את המשחק מיד. ואם גם ההארכה הסתיימה בלי שער: בעיטות עונשין. ואז הוסיפו סעיף אחד קטן - אותו שער זהב נספר כשני שערים.3
הרעיון מיוחס לג’ק וורנר, אז נשיא CONCACAF ונשיא איגוד הכדורגל הקאריבי, ולימים אחד השמות הבולטים בפרשות השחיתות של פיפ“א. הייחוס הזה מופיע בכתבה של The Athletic מ-2023, ולא בהחלטה מתועדת של המארגנים.3
טרי סילי, הבלם שלבסוף הבקיע את השער ההוא, התנגד לחוק מהרגע ששמע אותו: “כששמעתי על החוק לראשונה, התנגדתי לו בתוקף. וורנר היה הנשיא, ואף אחד לא היה מוכן לערער על שום דבר שיצא מ-CONCACAF. מעולם לא תמכתי בו… ולא שיערתי שתינתן לי ההזדמנות לחשוף אותו.”4
וורנר היה הנשיא, ואף אחד לא היה מוכן לערער על שום דבר שיצא מ-CONCACAF.טרי סילי, בלם נבחרת ברבדוס
ואז גרנדה צימקה
המשחק עצמו התנהל כמו שכל מי שישב ביציע ציפה. ברבדוס כבשה פעמיים והגיעה בדיוק להפרש שהיה דרוש לה, ובדקה ה-83 צימקה גרנדה ל-2-1.1
שער אחד הפך את כל החשבון. מרגע 2-1, זו גרנדה שעוברת, וברבדוס צריכה שער נוסף בשבע הדקות שנשארו. היא ניסתה. גרנדה התבצרה מאחור, וברבדוס לא מצאה שום דרך פנימה.2
התוכנית שהוכנה במלון
ואז ברבדוס עשתה חישוב שני. היא לא הייתה חייבת להבקיע שני שערים בתוך תשעים הדקות - היא הייתה חייבת הפרש של שני שערים, וזה היה אפשרי גם בהארכה. ושער זהב בהארכה שווה שניים. כלומר: שלושים דקות נוספות, ושער אחד בהן, היו מסיימים את העבודה.
המאמן קית’ גריפית’ הכין את המהלך הזה לפני המשחק. השוער סטאוט סיפר על כך שנים אחר כך: “המאמן תכנן את זה מהמלון, באסיפה שלפני המשחק. הוא אמר לנו שנהיה מודעים למצב, שאם נגיע לסוף המשחק נוכל להבקיע לעצמנו ולכוון לתיקו.”5
התוכנית עבדה בתנאי אחד: שהמשחק יסתיים בשוויון בתום תשעים הדקות. ומכיוון שגרנדה לא התכוונה להפסיד, ברבדוס הייתה צריכה לבנות את השוויון הזה בידיים.
הכדור חזר לשוער
סילי קיבל את הכדור בתוך הרחבה של ברבדוס, וסטאוט עמד שם. השניים החלו להעביר ביניהם את הכדור לעיני הקהל, ולא מיהרו לשום מקום. סטאוט תיאר את הרגעים האלה: “טרי סילי העביר לי את הכדור ואמר לי ‘תן לזה להיכנס’. ואמרתי לו: לא, שלא יראה כמו שער עצמי ברור. אז העברתי לו אותו בחזרה, והוא העביר לי אותו עוד פעם או פעמיים, ואז הוא פשוט החליט לבעוט אותו פנימה.”5
הכדור נכנס. בדקה ה-87 עמד המשחק על 2-2, וזה שלח את שתי הקבוצות להארכה.1
גרנדה הבינה מהר
לגרנדה לקח חצי דקה להבין.5 הקשר וקפטן הנבחרת, צ’ייני ג’וזף, זכה בכדור ורץ איתו - לעבר השער של גרנדה עצמה.6
ההיגיון היה פשוט. במצב 2-2, כל שער, בכל אחד משני השערים, היה מעביר את גרנדה לשלב הבא: שער לרשת של ברבדוס היה ניצחון, ושער לרשת של גרנדה היה הפסד 3-2 שגם הוא היה משאיר אותה ראשונה בבית, בזכות הפרש השערים.2
חבריו לקבוצה לא הבינו מה קורה. ג’וזף נזכר בכך שנים אחר כך: “חלק מהשחקנים שלנו כעסו עליי, כשראו שהיו לנו הזדמנויות ברורות להבקיע נגד ברבדוס, אבל במקום זה העדפתי לרוץ עם הכדור לעבר השוער שלי.” את האסטרטגיה הזו הוא תיאם, לדבריו, רק עם המאמן ג’יימס קלרקסון, ולא עם שאר השחקנים.6
להגן על שני השערים
וכך נראו שלוש הדקות האחרונות של המשחק. ברבדוס לא ניסתה יותר להבקיע; היא הייתה צריכה למנוע שער. חלק מהשחקנים נשארו להגן על השער של ברבדוס, ואחרים עברו להגן על השער של גרנדה, כדי למנוע גם את השער העצמי.1
סילי, שהיה שם: “כשהוא הבין מה קורה, הקפטן של גרנדה ניסה להבקיע שער עצמי. אז הגנתי גם על השער של גרנדה. הגנו על שני השערים, של גרנדה ושל ברבדוס. זה היה טירוף. היו כמה שחקנים בכל שער, וכשקיבלנו את הכדור ידענו שאנחנו פשוט צריכים להרחיק אותו מגרנדה ומשני השערים. אלו היו שלוש הדקות הקשות של המשחק.”4
קלרקסון, המאמן של גרנדה, ניסח אחרת לגמרי את מה שהוא ראה: “השחקנים שלנו לא ידעו אפילו באיזה כיוון לתקוף, בשער שלנו או בשלהם.”7
ארבע דקות לתוך ההארכה
תשעים הדקות תמו ב-2-2, והמשחק עבר להארכה. ארבע דקות לתוך ההארכה כבש החלוץ טרבור ת’ורן את שער הזהב: שני שערים בבת אחת, 4-2, והמשחק נגמר באותו רגע.14
על המגרש הסתיים המשחק 3-2. בחשבון הטורניר נרשם 4-2.
מועמד לבית משוגעים
במסיבת העיתונאים שאחרי המשחק דיבר המאמן המפסיד, וקשה היה להתווכח עם המשפט הראשון שלו.
אני מרגיש שרימו אותי. מי שהמציא את החוקים האלה מועמד לבית משוגעים.ג'יימס קלרקסון, מאמן נבחרת גרנדה
קלרקסון המשיך: “המשחק הזה לא היה אמור להיערך כשכל כך הרבה שחקנים רצים על המגרש מבולבלים. מעולם לא ראיתי דבר כזה. בכדורגל אמורים להבקיע נגד היריבה כדי לנצח, לא בשבילה.”7
פיפ“א בדקה את האירוע ולא מצאה עבירה על הכללים: ברבדוס, לפי הניתוח שלה, שיחקה בדיוק לפי מה שהחוקים אפשרו לה. זו גם המסקנה של מאמר אקדמי מ-2017 שעסק בחוקי ספורט שהולידו תמריצים הפוכים - הקבוצה שיחקה באופן אופטימלי, בתוך חוק שנועד מראש למנוע תיקו.8
החוק עצמו בוטל אחרי הטורניר; הוא יושם חמש פעמים במוקדמות של 1994, ולא הוחזר לטורניר.2
איך מספרים את המשחק הזה
סיפור כזה נשמע כמו אגדה אורבנית, ולפעמים הוא מסופר כאחת: קבוצה שהבקיעה בשער של עצמה כדי לנצח, ושתי קבוצות שרדפו אחרי אותו כדור לשני כיוונים שונים. הסיפור עצמו אמיתי ומתועד, אבל כמה מהפרטים שהתקבעו בזיכרון התרחקו מהמקור.
הראשון הוא התוצאה. רבים מתארים את המשחק בתוצאה 4-2, אחרים בתוצאה 3-2, ושתי הגרסאות נשענות על מקור אחר: על המגרש נגמר 3-2, ולפי תקנון הטורניר נרשם 4-2, מפני ששער הזהב נספר פעמיים. ב-RSSSF רשומה התוצאה 3-2, כשההכפלה נכנסת רק לעמודת השערים לזכות ולחובה.2
השני הוא מה שברבדוס הייתה חייבת. לפי התרשים שבכתבה של BBC Future על המשחק, ברבדוס הייתה חייבת לנצח בשלושה שערים. המספר הנכון הוא שניים.9
השלישי הוא המסגור. המשחק מתואר לעיתים כמעשה רמייה, אבל פיפ“א כבר בדקה אותו: אין כאן עבירה על החוק, אלא תוצאה של חוק שהזמין בדיוק את מה שקרה. וכמעט שלא דווח עליו בזמנו. בעיתונות הבריטית הוא הופיע ב-The Times תחת הכותרת “כלל אבסורדי מסתיר את שערו האחרון של המשחק”, ובטור של The Guardian ימים אחר כך. ייתכן שדווקא השקט הזה הוא שהפך אותו בהדרגה לאגדה.10
וגם ויקיפדיה עצמה לא סגורה על הפרטים: הערך שמוקדש למשחק מספר שגרנדה צימקה בדקה ה-83, ואילו הערך של גביע הקריביים 1994 מתאר את אותו שער כשער עצמי של בלם מברבדוס. גם איות השמות שנוי במחלוקת: סילי מופיע כ-Sealy ב-The Athletic וכ-Sealey בוויקיפדיה, והשוער סטאוט מופיע כ-Stoute וכ-Stout.14
מה נשאר מהשער הזה
בטורניר הגמר סיימה ברבדוס במקום השלישי בבית שלה: תיקו 2-2 עם גוואדלופ, תיקו 1-1 עם דומיניקה, והפסד 0-2 לטרינידד וטובגו, שאירחה את הטורניר וגם זכתה בו.2
הבלם שהבקיע את השער ההוא נשאר עם התווית. “אנשים יציגו אותי בתור האיש שכבש את השער העצמי המפורסם”, סיפר סילי. “הייתי בגרנדה לפני כמה חודשים, ופגשתי שם אנשים מעולם הכדורגל, וכך הם הציגו אותי לכולם: בואו להכיר את איש השער העצמי המפורסם מברבדוס.”4
קית’ גריפית’, המאמן שתכנן את המהלך הזה, נפטר בינואר 2025.11
וצ’ייני ג’וזף, הקשר שרץ עם הכדור לעבר השער של עצמו, סיפר את הסיפור מזווית אחרת: “זה נשאר המשחק הכי מוזר ששיחקתי בחיי. אני לא מצליח לדמיין עוד משחק כזה.”6
החוק נועד למנוע משחקים שנגמרים בלי הכרעה, ובסוף הוא ייצר משחק שבו במשך שלוש דקות אף קבוצה לא רצתה להבקיע בשער של היריבה. מה שנשאר ממנו הוא לא השער העצמי, אלא השאלה: מה בדיוק צריך לקרות כדי שאיש לא ינסח שוב חוק שמזמין את זה?
הערות שוליים
- הערך על המשחק בוויקיפדיה האנגלית מתעד את הדקה ה-87, את חילופי הכדור בין סילי לסטאוט, את שלוש הדקות שבהן גרנדה ניסתה להבקיע בשני השערים, את שער הזהב של טרבור ת’ורן, את 4-2 לפי התקנון ואת החלטת פיפ“א. וגם הערך של גביע הקריביים 1994, שמתאר את אותו שער של הדקה ה-83 כשער עצמי של בלם מברבדוס. ↩
- RSSSF, תיעוד התוצאות של Shell Caribbean Cup 1994: שורת המשחק 3-2, ההערה ששערי הכרעה נספרים כפול בעמודת השערים, טבלאות המוקדמות ותוצאות טורניר הגמר. הטבלה שלפני המשחק, הדרישה להפרש של שני שערים, חמש ההפעלות של החוק וביטולו - לפי הערכים של ויקיפדיה על המשחק ועל גביע הקריביים 1994, ולפי Kendall ו-Lenten (2017). ↩
- Nick Miller, “Did that really happen? Barbados v Grenada and a deliberate own goal”, The Athletic, 9 ביולי 2023 - שם מיוחס החוק לג’ק וורנר. תיאור המנגנון, כולל בעיטות העונשין, בערך של גביע הקריביים 1994 בוויקיפדיה. ↩
- טרי סילי, מאותה כתבה של The Athletic. הציטוטים תורגמו מאנגלית. ↩
- הוראס סטאוט, בריאיון שצוטט אצל Blake Thomsen, “Caribbean Stud”, The Cauldron. הציטוטים תורגמו מאנגלית. ↩
- צ’ייני ג’וזף, בריאיון ל-The Home of Caribbean Football, 22 במאי 2014. הוא כיהן לימים כנשיא התאחדות הכדורגל של גרנדה. ↩
- הציטוטים של ג’יימס קלרקסון ממסיבת העיתונאים שאחרי המשחק, כפי שהם מובאים בספר Sports Law (Gardiner, 2005) ובפרסומים מאוחרים. ↩
- Graham Kendall ו-Liam J. A. Lenten, “When sports rules go awry”, European Journal of Operational Research 257(2), 2017, עמ’ 377-394. ↩
- Kit Yates, “Losing to win: The strangest game in football history”, BBC Future, 5 ביולי 2026. ↩
- Andrew Longmore, The Times, 1 בפברואר 1994; “Sixth Column”, The Guardian, 5 בפברואר 1994, עמ’ 17. ↩
- הספדים לקית’ גריפית’, ובהם Barbados Today, Score Barbados והגיאנה כרוניקל, ינואר 2025; הערך בוויקיפדיה מוסר שנפטר ב-13 בינואר 2025. גריפית’ אימן את נבחרת ברבדוס ב-1994 ושב לאמן אותה בשנים 2002-2008. ↩
מקורות מרכזיים
- Barbados 4-2 Grenada, Wikipedia, וכן 1994 Caribbean Cup.
- Shell Caribbean Cup 1994, RSSSF - תיעוד התוצאות.
- Did that really happen? Barbados v Grenada and a deliberate own goal, The Athletic, 2023.
- Barbados v Grenada 1994: “one of the strangest football matches ever”, The Home of Caribbean Football, 2014 - ריאיון עם צ’ייני ג’וזף.
- Losing to win: The strangest game in football history, BBC Future, 2026.
- When sports rules go awry, Kendall & Lenten, European Journal of Operational Research, 2017.
- File:Barbados National Stadium Pitch.jpg, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0.