
1. חמישה מטרים ושמונים וחמישה סנטימטרים
ב-26 במאי 1984, בברטיסלבה, ניגש סרגיי בובקה למסלול. הוא היה בן עשרים, אלוף עולם טרי, אבל עדיין לא האיש ששינה את גבולות המקצוע.
הרף עמד בגובה 5.85 מטר. בובקה רץ, תקע את המוט בתיבה, התקפל סביבו ונורה כלפי מעלה. כשנחת, הרף נשאר במקומו. שיא עולם.1
זה היה הראשון מתוך 35. בתוך עשור הוא יעלה את השיא מ-5.85 ל-6.15 מטר, שלושים סנטימטרים שנשמעים זעירים עד שנזכרים שהם נמצאים מעל קומה שנייה.
בובקה לא רק קפץ גבוה יותר. הוא הפך את שיא העולם לסדרה.
2. מה באמת עושה קופץ במוט
קפיצה במוט נראית כמו מעשה קסמים מפני שהשלבים קורים מהר מדי. הרץ צובר מהירות, תוקע מוט גמיש, הופך את התנועה האופקית לאנרגיה שנאגרת במוט, עולה כשהמוט מתיישר, מסובב את הגוף ודוחף את עצמו מעל הרף.
כל שלב יכול להרוס את הבא אחריו. ריצה מהירה מדי בלי שליטה אינה עוזרת. מוט קשיח מדי אינו מתכופף כראוי. אחיזה גבוהה מדי יכולה להשאיר את הקופץ תלוי מתחת לרף. מעל שישה מטרים אין מקום לפשרה בין כוח, מהירות, תזמון ואומץ.
בובקה הביא לשילוב הזה מהירות של אצן וכוח של מתעמל. מאמנו, ויטלי פטרוב, בנה איתו שיטה שבה המוט אינו מעלה את הספורטאי לבדו. הספורטאי ממשיך לעבוד לאורך כל הקפיצה, מן הצעד הראשון ועד הדחיפה האחרונה בידיים.
זה נשמע טכני. באוויר זה נראה כמו אדם שמטפס על ברק.
3. הקיר של שישה מטרים
במשך שנים, שישה מטרים היו הגבול שאנשים הזכירו כדי לתאר דבר בלתי אפשרי. ב-13 ביולי 1985, בפריז, בובקה הפך את הביטוי למדידה ישנה.2
הוא עבר בדיוק 6.00 מטר. לא 5.99, לא חישוב תיאורטי של מה שהיה יכול לקרות. הרף עמד בגובה שישה מטרים ונשאר שם.
המרחק מן הקרקע היה גדול כל כך, עד שהמספר לבדו שינה את האופן שבו דיברו על המקצוע. בובקה היה הראשון שעבר שישה מטרים, ובהמשך הראשון שעבר 6.10. הוא זכה בשש אליפויות עולם רצופות באצטדיון, מ-1983 עד 1997, רצף שאין לו מקבילה במקצוע.3
אבל השיאים שלו מספרים סיפור חד יותר מן המדליות. הם מראים אדם שפגש גבול, עבר אותו, ואז הזיז אותו שוב לפני שמישהו אחר הספיק להגיע.
4. סנטימטר ששווה כסף
אחרי הפריצה הגדולה, בובקה למד לנהל את הגובה. במקום להעלות את השיא בכמה סנטימטרים, הוא העלה אותו לרוב בסנטימטר אחד בכל פעם.
הייתה לכך סיבה ספורטיבית: בקפיצה במוט, סנטימטר אחד הוא סיכון קטן יותר. הייתה גם סיבה כלכלית. נותני חסות ומארגני תחרויות שילמו בונוס על שיא עולם. נייקי הייתה בין החברות שהציעו לבובקה תגמול כזה. אם אותו כישרון יכול לייצר כמה שיאים במקום אחד, כל סנטימטר נעשה גם יום משכורת.4
קל לצחוק על השיטה, אבל צריך קודם לעבור את הרף. בובקה לא קיבל כסף מפני שהזיז מספר בספר. הוא קיבל כסף מפני שהיה האדם היחיד בעולם שיכול היה להזיז אותו שוב ושוב.
הוא קבע 17 שיאי עולם באצטדיון ו-18 באולם. באותם ימים שתי הרשימות נוהלו בנפרד, ולכן בובקה יכול היה להיות בעל שני שיאים, ולשבור כל אחד מהם בתורו.5
כך נולדה אחת הסדרות המוזרות בספורט: 5.85, 5.88, 5.90, 5.94, 6.00, ואז עוד ועוד מדרגות זעירות עד 6.15.
5. שלושים וחמישה שיאים, ואיש כמעט לא בא אחריו
המספר 35 מרשים. המרחק מן השאר מרשים יותר.
במשך רוב תקופתו של בובקה, מעבר של שישה מטרים היה אירוע נדיר כל כך שהרשימה נראתה כמעט פרטית. הוא עשה זאת שוב ושוב; רוב יריביו בילו את הקריירה בגבהים שנמצאו עשרים או שלושים סנטימטרים מתחתיו. בענף שבו סנטימטר מפריד בין הצלחה לכישלון, זהו פער של יבשת.
השיא האחרון שלו באולם, 6.15 מטר בדונצק בפברואר 1993, נשאר בראש העולם כמעט 21 שנה.6 השיא האחרון שלו באצטדיון, 6.14 מטר בססטריירה ביולי 1994, החזיק מעמד כשיא החוץ עד 2020.7
דורות של קופצים החליפו מוטות, נעליים ושיטות אימון. הם התקרבו לשישה מטרים, לפעמים עברו אותם, אך לא הגיעו לבובקה. במשך שנים נדמה היה שהוא השאיר את המקצוע בעתיד וחזר לבדו עם התוצאות.
6. האלוף שלא הסתדר תמיד עם האולימפיאדה
השליטה של בובקה לא הפכה את הקריירה למושלמת. הוא זכה בזהב האולימפי בסיאול 1988, אבל המשחקים האחרים הפכו לאוסף החמצות.
ב-1984 ברית המועצות החרימה את משחקי לוס אנג’לס. ב-1992 בברצלונה הוא לא עבר גובה במוקדמות. ב-1996 באטלנטה פציעה מנעה ממנו להתחרות. בסידני 2000 הוא שוב לא עבר גובה.8
זהו אחד הפרדוקסים היפים של הספורט: האיש ששלט בקפיצה במוט יותר מכל אדם לפניו נשאר עם מדליית זהב אולימפית אחת. תחרות אחת אינה תמיד יודעת למדוד קריירה.
אליפויות העולם ידעו טוב יותר. שש פעמים רצופות הוא הגיע, ניצח וחזר הביתה. בין הזכייה הראשונה לאחרונה עברו ארבע-עשרה שנה, כמעט חיים שלמים בספורט עילית.
7. האיש שקפץ סנטימטר גבוה יותר
ב-15 בפברואר 2014 נערכה תחרות בדונצק, עירו של בובקה. רנו לאבילני הצרפתי ביקש להעלות את הרף ל-6.16 מטר.
בובקה ישב באולם. לאבילני עבר בניסיון הראשון.9
אחרי עשרים שנה, אחד השיאים הגדולים באתלטיקה נשבר בסנטימטר אחד, באותו מקום שבו בובקה קבע את 6.15. זה היה סוף מושלם כמעט מדי: היורש הגיע לביתו של המלך והשתמש במטבע שהמלך עצמו המציא.
לאבילני היה אלוף אולימפי וקופץ נהדר, אבל גם הוא לא המשיך את הסדרה. 6.16 נשאר שיאו. בובקה איבד את השיא, אך הפער שיצר לא נעלם. הוא רק חיכה לאדם נוסף שהיה מסוגל לחיות בגבהים האלה.
8. ואז הגיע מונדו
בפברואר 2020 עבר ארמנד “מונדו” דופלנטיס 6.17 מטר. שבוע אחר כך עבר 6.18. מאז הוא אימץ את הסנטימטר של בובקה והפך אותו למסורת חדשה.
ב-12 במרץ 2026, באופסלה, דופלנטיס עבר 6.31 מטר. זהו שיא העולם הנוכחי.10
כעת אפשר לראות את בובקה בפרספקטיבה. נדרש כישרון חד-פעמי כמו דופלנטיס כדי להפוך את גבהיו של בובקה מנקודת סיום לנקודת התחלה. וגם היום, כמעט איש אינו קרוב: הקופץ הבא ברשימת כל הזמנים שאינו דופלנטיס הוא אמנואיל קראליס עם 6.20 מטר, 11 סנטימטרים מתחת לשיא.11
אחד-עשר סנטימטרים נשמעים כמו רוחב של כף יד. בקפיצה במוט הם יכולים להפריד בין אלוף גדול לבין אדם ששינה את חוקי הדמיון.
דופלנטיס עבר את בובקה בגובה, וכבר מתקרב למספר שיאי העולם שלו. הוא גם חשף עד כמה חריגה הייתה התקופה שקדמה לו: במשך רבע מאה, המקצוע כולו התקדם, אבל כמעט לא נגע במקום שבו בובקה כבר היה.
9. הסנטימטר האחרון
הסיפור של בובקה אינו רק סיפור על כסף, מוטות או שיאים. הוא סיפור על שליטה בזמן.
רוב הספורטאים מקבלים רגע אחד שבו הגוף, התחרות והמזל מתחברים. בובקה הצליח לפרק את הרגע הזה לשלושים וחמישה רגעים. הוא ידע שיש בו עוד, אבל לא מסר את הכול בבת אחת. הוא העלה את השמים בסנטימטר, הניח לעולם להסתכל, ואז חזר והעלה אותם שוב.
אפשר לתהות כמה גבוה היה קופץ אילו ביקש את המקסימום בכל תחרות. אולי 6.20. אולי יותר. התשובה אבודה בתוך האסטרטגיה שהפכה אותו לעשיר ומפורסם.
אבל התוצאה אינה אבודה. במשך שנים ארוכות כמעט אף אחד לא התקרב. כשלאבילני עבר אותו, זה קרה בסנטימטר אחד. כשדופלנטיס לקח את המקצוע לעידן הבא, הוא בחר באותה דרך בדיוק: סנטימטר ועוד סנטימטר.
בובקה לא רק השאיר שיא. הוא השאיר קצב. אפילו אחרי שהרף שלו נפל, הספורט המשיך לעלות לפי המידה שלו.
הערות שוליים
הערות שוליים
- בובקה קבע את שיא העולם הראשון שלו, 5.85 מטר, בברטיסלבה ב-26 במאי 1984. ↩
- קפיצת 6.00 מטר בפריז ב-13 ביולי 1985 הייתה הפעם הראשונה שבה אדם עבר את המחסום. ↩
- הוא זכה באליפויות העולם באצטדיון ב-1983, 1987, 1991, 1993, 1995 ו-1997. ↩
- עצם קיומם של בונוסים על שיאים מתועד היטב. הסכומים המדויקים משתנים בין המקורות, ולכן אינם מובאים כאן כמספר חד. ↩
- לפי גינס, בובקה קבע 35 שיאי עולם: 17 באצטדיון ו-18 באולם. מאז 2000 שיא בקפיצה במוט יכול להיקבע גם תחת גג. ↩
- 6.15 מטר נקבעו בדונצק ב-21 בפברואר 1993 ונשברו ב-15 בפברואר 2014, מעט פחות מ-21 שנה. ↩
- 6.14 מטר נקבעו בססטריירה ב-31 ביולי 1994. דופלנטיס עבר 6.15 מטר באצטדיון ברומא בספטמבר 2020. ↩
- בובקה השתתף בחמש אולימפיאדות, אך החרם של 1984 מנע ממנו הזדמנות נוספת כשהיה בשיאו. ↩
- לאבילני עבר 6.16 מטר בניסיון הראשון, בנוכחות בובקה. מאוחר יותר נפצע כשניסה 6.21. ↩
- World Athletics אשררה את 6.31 מטר של דופלנטיס, שנקבעו באולם באופסלה ב-12 במרץ 2026. ↩
- רשימת כל הזמנים של World Athletics מעודכנת במהלך העונה. נכון לספטמבר 2026, קראליס שני בין הקופצים הפעילים והיסטורית אחרי דופלנטיס עם 6.20 מטר. ↩
מקורות מרכזיים
World Athletics: שיא 6.31 של דופלנטיס; World Athletics: בובקה וששת המטרים; Olympics.com: בובקה על 35 השיאים; Guinness World Records; BBC: לאבילני שובר את השיא; והרשימות ההיסטוריות של World Athletics.