קומיקס בארבעה פריימים: צפרדעים מגיחות ממחילה בלילה, טרנטולה ועכבישונים יוצאים אחריהן, הטרנטולה בוחנת צפרדע ומשחררת אותה, ולבסוף כולם חולקים את המחילה
לילה אחד במחילה: הצפרדעים יוצאות ראשונות, אחריהן העכבישונים ובעלת הבית - ואף אחת אינה נטרפת.

קודם יצאו הצפרדעים

לילה, תחילת מרץ 2008. שלוש צפרדעים זעירות מגיחות מחור באדמה ביער הגשם של דרום-מזרח פרו.

אחריהן יוצאות יותר מעשר טרנטולות צעירות.

לבסוף מגיחה גם בעלת המחילה: טרנטולה בוגרת, גדולה דיה לטרוף צפרדע בלי מאמץ.1

זה אמור היה להיות מפגש קצר. עכבישים גדולים טורפים צפרדעים, ובאותו יער ראו החוקרים כיצד מפגשים כאלה מסתיימים. אבל הפעם הצפרדעים התפזרו על הקרקע, הטרנטולות נשארו סמוך לפתח, ואף אחת מהן לא תקפה.

לא היה כאן מפגש מקרי. הצפרדעים חיו במחילה לצד הטרנטולות.

צילום מחקר מן האמזונס הפרואני: טרנטולה מן הסוג Pamphobeteus ניצבת מעל צפרדע Chiasmocleis royi על עלי היער
התופעה עצמה בלוס אמיגוס שבפרו: טרנטולה מן הסוג Pamphobeteus וצפרדע Chiasmocleis royi זו לצד זו, בלי שהטרנטולה תתקוף.
צילום: Emanuele Biggi, מתוך von May et al. 2019, CC BY 4.0

השם הלא נכון שנשאר בסיפור

העדות המדעית הראשונה פורסמה כבר ב-1989. החוקרים רג’ינלד קוקראפט וקית’ המבלר תיארו בדרום-מזרח פרו קשר בין צפרדע צרת-פה זעירה לבין טרנטולה החופרת מחילות. הם זיהו אותן כ-Chiasmocleis ventrimaculata וכ-Xenesthis immanis.2

הזיהוי הזה התקבע, וממנו נולד גם הכינוי הנפוץ “הטרנטולה הקולומביאנית והצפרדע המנוקדת”. אלא שמחקרים מאוחרים יותר הראו כי באתר הפרואני מדובר כנראה בטרנטולה מן הסוג Pamphobeteus ובצפרדע Chiasmocleis royi, מין שתואר רשמית רק ב-2014.3

התיקון אינו פרט שולי. הוא מרמז שאין כאן זוג מינים יחיד ויוצא דופן, אלא דפוס שחזר בקבוצות שונות של צפרדעים צרות-פה ועכבישים גדולים.

הטרנטולה תופסת - ואז מרפה

החידה אינה כיצד הצפרדע נכנסת למחילה. בעלי חיים קטנים נקלעים למקומות מסוכנים כל הזמן. החידה היא מה קורה כשהטרנטולה מבחינה בה.

בתצפיות ובניסויים טרנטולות טרפו צפרדעים ממינים אחרים. כשהצפרדע שחיה לצדן התקרבה, הטרנטולה חשה בתנועת האוויר וניסתה לתפוס גם אותה. אלא שלאחר מגע קצר היא הרפתה, בלי לנשוך.4

גם טרנטולות צעירות נצפו אוחזות בצפרדעים, ממששות אותן בגפי הפה ומשחררות אותן ללא פגע. בניסוי אחר עטפו צפרדע שהטרנטולות נוהגות לטרוף בעור של הצפרדע החיה לצדן. הטרנטולות תפסו אותה - ושחררו גם אותה.5

הממצא מצביע על אות כימי בעור. ייתכן שזו הפרשה של הצפרדע, חומר שמקורו במזונה או תוצר של חיידקים החיים על גופה. הטרנטולה מזהה דבר מה; מה בדיוק, עדיין לא ידוע.

הטרנטולה אינה מתעלמת מן הצפרדע. היא תופסת אותה, בודקת - ומרפה.
איור לילי ביער הגשם: טרנטולה גדולה מרפה מצפרדע קטנה הצועדת ממנה בשלום בין עלים רטובים
מגע, בדיקה, שחרור: הטרנטולה תופסת את הצפרדע שחיה לצדה - ואז מרפה בלי לנשוך.

מחסה, שומרת ראש ומזון

איור חתך של מחילת טרנטולה: הטרנטולה שומרת בכניסה, הצפרדע נחה בחלל הלח ונחש חולף מעל הקרקע
מתחת לקרקע הצפרדע מקבלת חלל לח ומוגן; בפתח עומדת טורפת שרוב שוכני היער יעדיפו לא לפגוש.

מבחינת הצפרדע, התועלת ברורה. מחילת טרנטולה היא מקום לח ומוגן ביער שבו יצור שאורכו שני סנטימטרים עלול להיטרף בידי נחשים, לטאות, נדלים ועכבישים אחרים. רוב הטורפים האלה לא יתקרבו לטרנטולה בוגרת.

גם מזון יש שם. שאריות הטרף של העכביש מושכות חרקים קטנים, והצפרדע ניזונה בדיוק מבעלי חיים כאלה.

ב-2008 מצאו החוקרים חמש צפרדעים סמוך למחילה בעלת כמה פתחים. במחילה אחרת נמצאו שבע צפרדעים צעירות לצד שישה עד שמונה עכבישונים. מספרן וחזרתן לאותם מקומות מעידים שלא היו אורחות מקריות.6

ומה יוצא לטרנטולה מזה?

כאן נגמרות הראיות ומתחילה השערה סבירה.

צפרדעים ממשפחת צרי-הפה אוכלות נמלים. נמלים עלולות לפגוע בביצי עכבישים ובצעירים שאינם מסוגלים לעמוד מול נחיל. מכאן צמח הרעיון שהטרנטולה מספקת לצפרדע מחסה, ואילו הצפרדע אוכלת נמלים וטפילים המתקרבים לביצים.7

יש כמה רמזים לכך. חוקרים מצאו טרנטולות צעירות שנשאו זחלים טפיליים של זבובים. במקומות אחרים נמצאו צפרדעים ועכבישים יחד בחללי עצים שהכילו גם ביצים וצעירים.8

אבל איש לא הראה שהצפרדעים אכן מגינות על הטרנטולות. המאמר המקיף מ-2019 מציג את האפשרות הזאת, ומבהיר שהיא טרם נבדקה.9

לכן נכון לעת עתה לתאר את הקשר כקומנסליזם: הצפרדע מרוויחה, ולטרנטולה לא נגרם נזק ניכר. אם יתברר שהצפרדע מגינה על הביצים, יהיה זה קשר של הדדיות, שבו שני הצדדים מרוויחים.

לא חיית מחמד

ברשת אוהבים לומר שהטרנטולה “מחזיקה צפרדע כחיית מחמד”. הדימוי מושך: טורפת שעירה מגלה צד רך ומאמצת שותפה זעירה.

אין לכך ראיה. אין כאן אימוץ, חיבה או הסכם. יש זיהוי בררני, כנראה באמצעות חומר כימי, ויש שני בעלי חיים המפיקים תועלת מאותו מקום.

ההסבר המדויק אינו מפחית מן הפליאה. הטרנטולה נותרת טורפת שמסוגלת לאכול צפרדעים. הצפרדע אינה יוצאת דופן באומץ; ייתכן שעורה פשוט נושא את האות הכימי הנכון.

אותו פתרון, בשלוש יבשות

קשרים דומים תועדו בצפון אמריקה, בהודו ובסרי לנקה. בצפון אמריקה נמצאו צפרדעים צרות-פה במחילות של טרנטולות. בהודו ובסרי לנקה נמצאו צפרדעים וטרנטולות גדולות באותם חללי עצים. בכמה מן החללים נמצאו גם ביצים או צעירים של אחד המינים, ובאחרים של שניהם.10

נראה אפוא שהקשר הזה נוצר יותר מפעם אחת. האבולוציה אינה מתכננת שותפויות. די בצפרדע שאינה נטרפת, במחילה בטוחה יותר מקרקע היער ובעכביש שאינו נפגע מנוכחותה.

אם התכונות האלה עוברות לדורות הבאים, מפגש מקרי יכול להפוך לדפוס קבוע.

עולם קטן מתחת לאדמה

מבחוץ המחילה היא חור באדמה. ליושביה היא עולם שלם: לחות יציבה, ביצים, שאריות מזון, נמלים, זחלים, טורפים ופתח אחד אל היער.

בעולם הזה הגבול בין טרף לשכן אינו נקבע רק לפי הגודל. לעיתים הוא נקבע לפי חומר על העור, ולעיתים אולי לפי נמלה שנאכלה ברגע הנכון.

הדבר המופלא בסיפור אינו שטרנטולה מסוגלת לאהוב צפרדע. הוא שהטבע אינו זקוק לאהבה כדי ליצור שותפות.

הערות שוליים

  1. סדר היציאה מן המחילה והתצפית מראשית מרץ 2008 מתועדים ב-von May et al. 2019.
  2. Cocroft & Hambler, 1989, Biotropica 21(1), עמ’ 2-8.
  3. von May et al. מעדכנים את הזיהוי ל-Pamphobeteus sp. ול-Chiasmocleis royi.
  4. התנהגות התפיסה והשחרור מתוארת במאמר 2019 על סמך התצפיות והניסויים.
  5. ניסוי העברת העור מסוכם בסקירת Tetrapod Zoology על עבודתה של Jolene Csakany.
  6. מקבצי הצפרדעים והעכבישונים ליד מחילות תועדו במרץ 2008.
  7. השערת אכילת הנמלים והגנת הביצים מיוחסת ל-Hunt 1980 ונסקרת ב-Tetrapod Zoology.
  8. תצפיות בזחלים טפיליים ובשותפויות מאסיה נסקרות ב-von May et al. 2019.
  9. המאמר מ-2019 קובע במפורש שהשערות התועלת לטרנטולה טרם נבדקו.
  10. מקרי ההקבלה מצפון אמריקה, הודו וסרי לנקה מסוכמים במאמר 2019.

מקורות מרכזיים