קומיקס בארבעה פריימים: ספינות מפרשים תוקפות ספינת סוחר בלילה סוער מול צללית איים; ספינת מלחמה גדולה עוגנת מול חוף ירוק וסירת משוטים עם קצינים חותרת אליו; מדף ארכיון עם מגילות ומכתב חתום בחותם אדום על שולחן ליד נוצה וקסת דיו; ולחיצת יד בין דיפלומט בחליפה לבין מארח מול קהל עם מצלמות ודגלים על אי שטוף שמש.
הסיפור בארבעה פריימים: הפשיטה הלילית, האדמירל שמגיע לדרוש פיצויים, המכתב בארכיון - וטקס השלום.

השלום

ב-17 באפריל 1986 עמד שגריר הולנד בבריטניה באיי סילי והכריז שלום. המלחמה שהוא סיים נמשכה, לפי החשבון, 335 שנה. במהלכה לא נורה אף כדור, לא נפצע אף חייל, ולא טבעה אף ספינה. השגריר, יונקר ריין הוידקופר, לחץ ידיים מול מצלמות, התלוצץ שעבור תושבי האיים זה היה “נורא לחיות בידיעה שיכולנו לתקוף בכל רגע” - והעולם צחק בנימוס. הניו יורק טיימס דיווח למחרת, הטיימס הלונדוני דיווח יום אחריו - ומיד הודבקה לה התווית: אחת המלחמות הארוכות בהיסטוריה.1

טקס נחמד. והחשבון פשוט: 1651 ועוד 335 שנה = 1986. נשאלת שאלה אחת: על מה הוא נספר בכלל. התשובה מתחילה 335 שנה קודם.

השודדים

הכל התחיל במלחמת אזרחים של מדינה אחרת. בשנות הארבעים של המאה ה-17 נלחמו באנגליה המלך והפרלמנט, והצי המלכותי נסוג לאיי סילי - קבוצת איים מול חופי קורנוול. משם, בחסות החשכה והסלעים, יצאו ספינותיו לפשוט על ספינות סוחר הולנדיות שעברו בתעלה. הולנד תמכה בפרלמנט, והסוחרים שלה ספגו אבדות כבדות - סחורות שנלקחו וספינות שנשדדו.2

הסוחרים הגישו את החשבון, והממשלה ההולנדית שלחה את אחד מאדמירליה לגבות אותו.

ההכרזה

ב-30 במרץ 1651 הגיע לוטננט-אדמירל מרטן הרפרטסון טרומפ אל האיים. דיוקנו, שמן על בד מהמאה ה-17, שמור עד היום במוזיאון הימי הלאומי בגריניץ’. הוא דרש תשלום על הסחורות והספינות שנלקחו, קיבל תשובה שלא סיפקה אותו - והכריז מלחמה. לא על אנגליה. על האיים עצמם. זה הרגע: אדמירל מול חוף סלעי, תשובה לא מספקת, ומלחמה על נקודה במפה - כאילו האיים הם מדינה, כאילו יש להם דגל, כאילו יש עם מי לחתום שלום אחר כך. כל מה שנשאר מהרגע הזה הוא מכתב אחד, מ-17 באפריל 1651, שנרשם ב-Memorials של וייטלוק. כדאי לזכור את התאריך הזה.3

דיוקן שמן של מרטן טרומפ מהמאה ה-17, אחרי יאן ליוונס.
מרטן טרומפ, שמן על בד, המאה ה-17, אחרי יאן ליוונס. המקור: ויקימדיה קומנז, נחלת הכלל, המוזיאון הימי הלאומי בגריניץ'.

זה הרגע שמזין את כל הסיפור: אדמירל של מעצמה ימית מכריז מלחמה על נקודה במפה - וכאן כדאי לזכור את מה שייאמר בהמשך: איש אינו בטוח שהייתה לו בכלל סמכות לעשות את זה.

המלחמה שלא הייתה

שלושה חודשים אחר כך הכל נגמר, בלי שהתחיל. ביוני 1651 הגיע האדמירל הפרלמנטרי רוברט בלייק עם כוח, הכניע את המלוכנים בסילי - והצי ההולנדי, שכבר לא היה לו את מי להפחיד וממי לגבות, הפליג הביתה. בלייק בא בשביל המלוכנים, לא בשביל ההולנדים. המלוכנים נכנעו לפרלמנט, לא להולנד; להולנדים לא נשאר יריב, לא נשארה תביעה, לא נשארה סיבה להישאר. אף ירייה לא נורתה בין הולנדים לאנשי האיים. לא הייתה הפגזה, לא הייתה נחיתה, לא היה מצור.4

ושלום - איש לא הכריז. למה לטרוח: לא הייתה מלחמה של ממש, לא היו תביעות פתוחות, והאדמירל כבר היה בבית. הנייר היחיד שנשאר, המכתב מווייטלוק, ישב בארכיון וחיכה 334 שנה שמישהו יקרא אותו. המכתב שרד. המלחמה לא הייתה צריכה לשרוד - היא פשוט מעולם לא בוטלה.

הסדק

שלוש שנים אחר כך נחתם הסכם וסטמינסטר בין ההולנדים לחבר העמים של אנגליה, שסיים את המלחמה האנגלו-הולנדית הראשונה (1652-1654) - מלחמה אחרת, אמיתית, בין שתי המדינות. הדיפלומטים עברו על החשבונות הפתוחים וסגרו אותם אחד אחד. את המלחמה הזניחה על האיים איש לא טרח להזכיר בהסכם - אף סעיף לא הזכיר אותה. היא נפלה בין הכיסאות ונשארה פתוחה.5

לא קונספירציה. שכחה. וכאן צריך להיזהר מבלבול: המלחמה האנגלו-הולנדית ההיא הייתה דבר אמיתי לגמרי - שם באמת הייתה לחימה. המלחמה שלנו - שורה שלא נכתבה.

המחשה של שולחן עץ מהמאה ה-17: מסמך פתוח עם דפים ריקים, נוצה בקסת דיו, נרות דולקים בפמוטי פליז, חותמי שעווה אדומים ומכתבים חתומים פזורים על העץ, וחלון גבוה מאחור.
המחשה: שולחן ההסכם - המסמך פתוח, והמלחמה הזאת לא כתובה בו.

שנות הכלום

וכך עברו 335 שנה. דורות של דייגים יצאו מהאיים בבוקר וחזרו בערב, ילדים נולדו וזקנים מתו, מפרשים התחלפו בקיטור וקיטור במנועים. הולנד, בינתיים, נלחמה מלחמות אמיתיות, חתמה שלומים אמיתיים, ובנתה אימפריה ופירקה אותה. איש לא הבחין בקיומה: לא הדייגים בסילי ולא הסוחרים בהולנד. וזאת הנקודה המוזרה באמת: לא שהמלחמה נשכחה, אלא שאיש לא היה צריך לזכור אותה. היא לא דרשה חיילים, לא דרשה תקציב, לא דרשה החלטות. מלחמה שמתקיימת מאליה, בלי דלק, היא מלחמה שאפשר לשכוח בלי לשלם מחיר. שום תותח לא הופנה מסילי אל הולנד, ושום ספינה הולנדית לא איימה על סילי. הנייר היחיד שהחזיק את המלחמה בחיים היה היעדרו של נייר אחר.6

המכתב

ב-1985 שמע רוי דאנקן, היסטוריון מקומי ויו“ר מועצת האיים, את האגדה - שהולנד ואיי סילי עדיין, טכנית, במלחמה. האגדה המקומית שרדה עד אליו. רוב האנשים היו צוחקים וממשיכים הלאה. דאנקן, שההיסטוריה הייתה המקצוע שלו, כתב לשגרירות הולנד בלונדון ושאל אם יש בזה משהו. מכתב מיו”ר של מועצת איים לשגרירות זרה הוא לא דבר שקורה כל יום - והשגרירות בדקה בארכיונים.6

והתשובה הייתה: כן. שום הסכם שלום לא נחתם מעולם.

דאנקן העיר מת, והמת התעורר עם חיוך. שנה אחר כך כבר עמד שגריר על האי - והאגדה הפכה לטקס.

הטקס

ב-17 באפריל 1986, בדיוק 335 שנה אחרי ההכרזה, הגיע הוידקופר לאיים והכריז שלום. ויש כאן סימטריה ששווה להתעכב עליה: המכתב היחיד שמתעד את ההכרזה ההיא נושא את התאריך 17 באפריל 1651. הטקס נערך ב-17 באפריל 1986. בדיוק 335 שנה, על היום. הוא לחץ ידיים מול מצלמות, אמר את הבדיחה על הפחד שחיו בו התושבים - והעיתונות העולמית אכלה את הסיפור בכפית. שום אמנה לא הונחה על השולחן באותו יום, כי לא הייתה אמנה להניח. מלחמה בלי קרב אחד הסתיימה בלי חתימה אחת. למחרת הכותרת בניו יורק טיימס אמרה הכל:1

הולנד מכריזה על סוף המלחמה נגד איי סילי של בריטניה.כותרת הניו יורק טיימס, 18 באפריל 1986, תרגום מאנגלית
זה היה נורא לחיות בידיעה שיכולנו לתקוף בכל רגע.יונקר ריין הוידקופר, שגריר הולנד בבריטניה, טקס השלום באיי סילי, 17 באפריל 1986, תרגום מאנגלית

הספק

וכאן מגיעה התפנית, והיא שייכת לספקנים. ההיסטוריון ר. ל. בוולי טוען שלטרומפ כלל לא הייתה סמכות מהממשלה ההולנדית להכריז מלחמה - הוא נשלח לגבות חוב, לא לפתוח חזית. והמשמעות: אדמירל שנשלח כגובה חזר הביתה עם מלחמה שאיש לא הזמין. ויש בעיה עמוקה יותר, משפטית: איי סילי מעולם לא היו מדינה ריבונית. מלחמה מכריזים על מדינה - ולנקודה במפה אין דגל, אין ממשלה, אין עם מי לחתום שלום. אי אפשר, מבחינה משפטית, להכריז מלחמה על חלק ממדינה אחרת - וכל סכסוך כזה, טוען בוולי, היה נסגר ממילא בהסכם מ-1654. ויקיפדיה, בזהירות אופיינית, מגדירה את המלחמה כ“לכאורה”.7

כלומר: ייתכן שטקס השלום של 1986 סיים מלחמה שמעולם לא התחילה באמת. השגריר לחץ ידיים על שלום עם רוח רפאים - והעיתונות, שדיווחה על “סוף המלחמה”, דיווחה בעצם על סופה של בדיה משפטית.

שלום על הנייר

וגם השלום עצמו - הצהרה סמלית, לא אמנה. שום פרלמנט לא אשרר אותו, כי לא היה מה לאשרר. והתווית “אחת המלחמות הארוכות בהיסטוריה” היא פופולריזציה: מלחמה סמלית, ללא קרבות וללא נפגעים, שאיש לא הבחין בקיומה במשך שלוש מאות שנה - עד שהיסטוריון מקומי אחד כתב מכתב.8

הסיפור הזה אינו על מלחמה. הוא על ניירת - על שורה שלא נכתבה בהסכם אחד, ועל טקס שנערך 335 שנה אחר כך כדי לכתוב אותה. מכתב אחד מ-1651 פתח אותה, מכתב אחד מ-1985 סגר אותה, וביניהם שלוש מאות שנה שבהן איש לא שם לב. ודווקא לכן הוא אמיתי לגמרי: המלחמות האמיתיות נגמרות בחתימות. זאת נגמרה בלחיצת יד, בצחוק, ובבדיחה על פחד שאיש לא הרגיש. 335 שנים, אפס קרבות, שני מכתבים.

המחשה של ים רגוע וריק: ספינת מפרשים בודדה מפליגה אל האופק, ושלושה איים סלעיים ירוקים נשארים מאחוריה תחת שמים חיוורים.
המחשה: הצי מפליג הביתה, והאיים נשארים עם המלחמה.

הערות שוליים

  1. הטקס ב-17 באפריל 1986, הציטוט של הוידקופר והסיקור העולמי: הניו יורק טיימס, 18 באפריל 1986 (“Dutch Proclaim End of War Against Britain’s Scilly Isles”), והטיימס הלונדוני, 19 באפריל 1986. ↩
  2. הרקע: הצי המלכותי נסוג לאיי סילי במלחמת האזרחים האנגלית ופשט משם על ספינות הולנדיות; הולנד תמכה בפרלמנט. ↩
  3. טרומפ הגיע ב-30 במרץ 1651 לדרוש פיצויים, והכריז מלחמה ספציפית על איי סילי - לפי Memorials של וייטלוק, מכתב מ-17 באפריל 1651. ↩
  4. ביוני 1651 אילץ האדמירל בלייק את המלוכנים להיכנע; הצי ההולנדי הפליג הביתה בלי קרב, ושלום לא הוכרז. ↩
  5. הסכם וסטמינסטר (1654) סיים את המלחמה האנגלו-הולנדית הראשונה ולא הזכיר את המלחמה על האיים - ולכן היא לא נסגרה. אין לבלבל בין השתיים: בראשונה הייתה לחימה אמיתית. ↩
  6. רוי דאנקן, היסטוריון מקומי ויו“ר מועצת איי סילי, כתב ב-1985 לשגרירות הולנד בלונדון; הבדיקה העלתה שמעולם לא נחתם הסכם שלום. ↩
  7. הספק: ההיסטוריון ר. ל. בוולי טוען שלטרומפ לא הייתה סמכות להכריז מלחמה; איי סילי לא היו מדינה ריבונית, ולכן “הולנד נגד איי סילי” היא בדיה משפטית. ↩
  8. טקס 1986 היה הצהרת שלום סמלית, לא אמנה שאושררה בפרלמנטים; התווית “המלחמה הארוכה בהיסטוריה” היא פופולריזציה של מלחמה סמלית ללא קרבות וללא נפגעים. ↩

מקורות מרכזיים

The New York Times, 18 Apr 1986: Dutch Proclaim End of War Against Britain’s Scilly Isles; Wikipedia (EN): Three Hundred and Thirty Five Years’ War; ויקיפדיה העברית: מלחמת שלוש מאות שלושים וחמש השנים; Historic UK: The 335 Year War; דיוקן טרומפ, המאה ה-17, אחרי יאן ליוונס (ויקימדיה קומנז, נחלת הכלל, המוזיאון הימי הלאומי).