קומיקס בארבעה פריימים: דיילת צעירה במדים טורקיז מקבלת נוסעים בפתח מטוס, מטוס סילון קטן מתפרק בפיצוץ גבוה מעל עננים והרים מיוערים, חלק גוף מטוס שבור שוכב בין עצי אשוח מושלגים וכפרי רץ אליו, והדיילת פוקחת עיניים במיטת בית חולים כשהוריה רוכנים מעליה
ינואר 1972: הטיסה, הפיצוץ, היער המושלג, והרגע שבו פקחה עיניים.

הדיילת שלא הייתה אמורה לטוס

בינואר 1972 הייתה וסנה וולוביץ’ בת 22, ודיילת כמעט שנה. היא הצטרפה לחברת התעופה היוגוסלבית JAT בגלל חברה שהגיעה פעם במדים, אחרי יום בלונדון. “היא נראתה כל כך טוב”, סיפרה. “חשבתי: למה שלא אהיה דיילת? אוכל לנסוע ללונדון פעם בחודש.”1

היה רק מכשול אחד. לוולוביץ’ היה לחץ דם נמוך, והיא ידעה שבגללו תיכשל בבדיקה הרפואית. אז לפני הבדיקה היא שתתה המון קפה, ועברה.1

זכרו את הקפה הזה. הוא עוד יחזור.

לפי עדותה, היא בכלל לא הייתה אמורה להיות בטיסה 367. בחברה בלבלו בינה לבין דיילת אחרת, שגם לה קראו וסנה. אבל היא שמחה: זו הייתה הפעם הראשונה שלה בדנמרק.1

יום של קניות בקופנהגן

הצוות הגיע לקופנהגן יום לפני הטיסה, ונשאר לו אחר צהריים שלם. וולוביץ’ רצתה לטייל בעיר, אבל חבריה לצוות התעקשו ללכת לקניות. “כולם רצו לקנות משהו למשפחה”, סיפרה שנים אחר כך. “הם כאילו ידעו שהם הולכים למות. הם לא דיברו על זה, אבל ראיתי.”1

לדבריה, הקברניט הסתגר בחדרו יום שלם ולא רצה לצאת. ובארוחת הבוקר דיבר טייס המשנה על הבן והבת שלו, “כאילו לאף אחד אחר אין בן או בת”.1

איור: רחוב קניות מושלג בקופנהגן אחר הצהריים, חלונות ראווה מוארים, קבוצת אנשי צוות אוויר במעילי חורף נושאים מתנות עטופות, ודיילת צעירה מפגרת מעט מאחור ומביטה בצריח כנסייה
קופנהגן, יום לפני הטיסה: כולם קנו מתנות. היא רצתה לראות את העיר.

ב-26 בינואר, אחר הצהריים, נחת בקופנהגן מטוס DC-9 של החברה שהגיע משטוקהולם, והצוות של וולוביץ’ קיבל אותו. מהטרמינל היא ראתה את הנוסעים יורדים. אחד מהם, היא זכרה, נראה עצבני מאוד. גם אחרים בצוות שמו לב אליו. “אני חושבת שזה האיש ששם את הפצצה במטען”, אמרה לימים. “הוא רשם תיק בשטוקהולם, ירד בקופנהגן ולא עלה שוב.”1

צילום: מטוס נוסעים דו-מנועי מדגם DC-9 בצבעי חברת התעופה היוגוסלבית JAT, עומד על מסלול בשמש
המטוס עצמו: ה-DC-9 שסומן YU-AHT, בלונג ביץ' שבקליפורניה בינואר 1971, שנה לפני הטיסה האחרונה שלו.
צילום: מקדונל דאגלס (משוער), דרך Wikimedia Commons, נחלת הכלל

עשרה קילומטרים

טיסה 367 המריאה מקופנהגן בשלוש ורבע, בדרך לזאגרב ולבלגרד. הדבר האחרון שוולוביץ’ זכרה הוא קבלת הנוסעים בפתח.1

ב-16:01 התפוצצה פצצה בתא המטען. המטוס התפרק בגובה של כ-10,160 מטר, מעל הכפר סרבסקה קמניצה שבצ’כוסלובקיה, ליד הגבול עם מזרח גרמניה. 27 מתוך 28 האנשים שעל הסיפון נהרגו.2

וסנה וולוביץ’ לא נהרגה.

החוקרים שחזרו אחר כך מה קרה. כשהלחץ בתא ירד בבת אחת, הנוסעים ואנשי הצוות האחרים נשאבו החוצה. וולוביץ’ נשארה בפנים, לכודה בחלק האמצעי של גוף המטוס, מתחת לעגלת מזון שהצמידה אותה למקום. החלק הזה נפל, כנראה בזווית, על מורדות הרים מיוערים ומכוסי שלג. העצים והשלג ריככו את המכה.2

והרופאים שלה הוסיפו עוד פרט. לדעתם, לחץ הדם הנמוך גרם לה להתעלף מיד כשהלחץ בתא ירד, ומנע מהלב שלה להתפוצץ בזמן הפגיעה בקרקע.1 אותו לחץ דם נמוך שכמעט מנע ממנה להיות דיילת.

לחץ הדם הנמוך שכמעט מנע ממנה להיות דיילת, הוא כנראה מה שהציל את חייה.

האיש שהיה חובש

בין ההריסות שמע כפרי בשם ברונו הונקה צעקות. הוא מצא אותה. המדים הטורקיז שלה היו מוכתמים, ונעלי העקב שלה נתלשו מהרגליים מעוצמת הפגיעה. במלחמת העולם השנייה שירת הונקה כחובש בצבא הגרמני, והוא ידע מה לעשות. הוא החזיק אותה בחיים עד שהגיעו המחלצים.3

הרשימה של הפציעות שלה קשה לקריאה: גולגולת סדוקה ודימום במוח, שתי רגליים שבורות, שלוש חוליות שבורות, אחת מהן מרוסקת לגמרי, אגן שבור וכמה צלעות. היא הייתה בתרדמת ימים ארוכים, ומשותקת מהמותניים ומטה.1

על הנפילה עצמה היא לא זכרה דבר, מהשעה שלפניה ועד חודש אחריה. הדבר הבא שזכרה אחרי קבלת הנוסעים היה ההורים שלה בחדר בבית החולים. כשהרופא הראה לה כותרת בעיתון על מה שקרה, היא התעלפה.1

“לא מפחדת לטוס”

במרץ היא הוטסה מבית החולים בפראג הביתה לבלגרד. הציעו לה זריקת הרדמה לטיסה. היא סירבה: היא לא פחדה לטוס, כי היא לא זכרה שום דבר.1

בבלגרד הוצב שומר מחוץ לחדר שלה 24 שעות ביממה. הרשויות חששו שמי ששם את הפצצה ינסה לסיים את העבודה. החשד נפל על לאומנים קרואטים גולים, שביצעו באותן שנים עשרות פיגועים נגד יעדים יוגוסלביים. יום אחרי הפיצוץ התקשר אדם לעיתון שוודי ולקח אחריות. איש לא נעצר.2

תוך עשרה חודשים היא שוב הלכה, אם כי צלעה עד סוף חייה. היא ייחסה את ההחלמה ל“עקשנות סרבית” ולתזונת ילדות של שוקולד, תרד ושמן דגים.1

גיבורה לאומית עם עבודה משרדית

בספטמבר 1972 היא ביקשה לחזור לעבוד כדיילת. בחברה סירבו: הם חששו שהנוכחות שלה בטיסות תמשוך יותר מדי תשומת לב. הם נתנו לה עבודה משרדית, בחוזי מטען.1

ביוגוסלביה היא נעשתה גיבורה לאומית. הנשיא טיטו כיבד אותה, זמר עממי הקליט עליה שיר, והכפר שבו נפלה הפך אותה לאזרחית כבוד. לנכדה של ברונו הונקה, שנולדה שישה שבועות אחרי הנפילה, קראו וסנה. והיא המשיכה לטוס כנוסעת, והנוסעים האחרים רצו לשבת לידה.1

ב-1985 הכיר בה ספר השיאים של גינס כמי ששרדה את הנפילה הגבוהה ביותר בלי מצנח. את התעודה היא קיבלה בערב חגיגי בלונדון, מידיו של פול מקרטני. הבחורה שנסעה לאנגליה בגלל הביטלס קיבלה את השיא שלה מאחד מהם.1

איור: אולם חגיגי בלונדון עם נברשות, אישה בשמלת ערב נשענת על מקל על הבמה ומקבלת תעודה ממוסגרת ממוזיקאי רוק בחליפה כהה, והקהל מוחא כפיים
לונדון, 1985: השיא של גינס, מידיו של אחד הביטלס.

הספק

האם באמת נפלה מגובה עשרה קילומטרים? ב-2009 טענו שני עיתונאים מפראג שהמטוס הופל בטעות בידי חיל האוויר הצ’כוסלובקי בגובה של 800 מטר בלבד, ושהשירות החשאי המציא את השיא כדי לטשטש. רשות התעופה האזרחית הצ’כית דחתה את הטענה וקראה לה תיאוריית קונספירציה, ואחד העיתונאים הודה שהראיות שלהם נסיבתיות בלבד.1

וולוביץ’ עצמה אמרה שהיא לא יכולה לאשר או להכחיש, כי היא לא זוכרת כלום. גינס ממשיכים לרשום אותה כבעלת השיא.

האשמה של מי ששרד

בתחילת שנות התשעים, כשיוגוסלביה התפרקה, השתתפה וולוביץ’ בהפגנות נגד השלטון, ופוטרה מחברת התעופה. אותה לא העזו לעצור: הממשלה חששה מהכותרות.1

את השנים האחרונות העבירה לבד, בדירה בבלגרד, מפנסיה קטנה. היא לא חשבה על הנפילה כל יום, אבל היא סחבה איתה אשמה. “בכל פעם שאני חושבת על התאונה, יש לי תחושת אשמה כבדה על כך ששרדתי, ואני בוכה”, אמרה. “ואז אני חושבת שאולי בכלל לא הייתי צריכה לשרוד.”1

ובכל זאת, היא אמרה גם משהו אחר, והוא כנראה הסיכום הנכון יותר: “אם אתה יכול לשרוד את מה שאני שרדתי, אתה יכול לשרוד הכול.”1

וסנה וולוביץ’ נמצאה מתה בדירתה בבלגרד בדצמבר 2016, בת 66.4

הערות שוליים

  1. פרטי חייה, הקפה לפני הבדיקה, הבלבול בין שתי הווסנות, הקניות בקופנהגן, הפציעות, ההחלמה, התהילה, גינס, טענת 2009 והציטוטים מסוכמים בערך על וולוביץ’ בוויקיפדיה ובראיונות שהוא מצטט. ↩
  2. הערך על טיסה 367 של JAT בוויקיפדיה, כולל ממצאי רשות התעופה הצ’כוסלובקית על פצצה בתוך תיק. ↩
  3. “Vesna Vulović, air stewardess who survived a plane crash - obituary”, The Telegraph, ינואר 2017. ↩
  4. “Vesna Vulovic, stewardess who survived 33,000ft fall, dies”, BBC News, 24 בדצמבר 2016. ↩

מקורות מרכזיים