שחקו נגד הטורק

לפניכם לוח שחמט, ומאחוריו המכונה. אתם בלבן ואתם פותחים. היא תענה לכל מהלך שתשחקו, ותחשב כל מהלך שלה בפחות משנייה — ואל תשכחו שיש שם כפתור אחד שפותח את הארגז.

מה המשחק הזה מדגים

הטורק מעולם לא חישב. הלוח שעל גביו היה דק מספיק כדי שמגנט יעבור דרכו, בבסיס כל כלי הוטבע מגנט, ומתחת ללוח היה תלוי מגנט על חוט מול כל אחד משישים וארבעת הבתים. כשהמתחרה הזיז כלי, המגנט שמתחת ללוח זז איתו, ומי שישב בתוך הארגז — שחמטאי, לא מכונה — ידע בדיוק מה קרה על הלוח. משם הוא העביר את ידו של הטורק בפנטוגרף, על לוח ממוספר, לאור נר. גם כאן: התשובות כתובות מראש, לא מחושבות.

מה לא מוצג כאן

• אין כאן מנוע שחמט. המכונה עונה מרפרטואר קצר, ורק כשהיא לא מוצאת בו מהלך חוקי היא בוחרת לפי חוקים פשוטים — שבייה, ואז שח, ואז התקרבות למלך.
• העמדה היא הדגמה, לא משחק מתועד. הטורק האמיתי התעקש לשחק בלבן ולפתוח; כאן פתחתם אתם, כדי שתרגישו מה זה לשבת מולו.
• ההיסטוריה של המכונה — הקיסרית, נפוליאון, הילדים על הגג והאש בפילדלפיה — נמצאת בכתבה שממנה הגעתם.

מקורות

• Silas Weir Mitchell, The Last of a Veteran Chess Player, The Chess Monthly 1 (1857).
• Tom Standage, The Turk: The Life and Times of the Famous Eighteenth-Century Chess-Playing Machine (2002).
• Gerald M. Levitt, The Turk, Chess Automaton (2000).

לסיפור המלא